עיקרון המשחק הטיפולי
עיקרון הטיפול במשחק הדדי (RPT)
הגישה הטיפולית של מפנה מתבססת על תאוריית ההיקשרות של ג'ון בולבי. דניאל סטרן, פסיכואנליטיקן, מציין את החשיבות של התייחסות המטפלים המרכזיים לעולמו הפנימי והסובייקטיבי של התינוק. על כן, מטרת הטיפול היא לחזק את היכולות הגלומות בתינוק, ואת הביטחון שלו. הטיפול מתבצע באמצעות טכניקת משחק הדדי (RPT) המעודדת את התינוק לגלות את ההנאה הטמונה בקשר, את פיתוח תחושת העצמי ואת ההנאה הטמונה בקשר האנושי. האינטראקציה בין התינוק והאם בזמן המשחק, כבעלת תרומה גדולה להתפתחות ה"אני", זאת למרות שמרבית האינטראקציות בין האם והתינוק מתרחשת גם במהלך אינטראקציות אחרות (Bergman & Lefcourt, 1994). המשחק נתפס כגישה אינטגרטיבית הרואה במשחק ביטוי לתהליכים קוגניטיביים ורגשיים גם יחד. (Greenspan & Lieberman, 1994).
התיאוריות שראו את המשחק כאינטראקציה החשובה להתפתחות ה"אני" מתייחסות לשני אספקטים של המשחק בהקשר זה:
-
משחק הינו מצב אופטימלי עבור התינוק לגילוי ה"אני" שלו
-
משחק הינו מצב אופטימלי לפתוח יכולת הייצוג והסימבוליקה
בניית הקשר עם התינוק
מטרת RPT היא להעלות את הסקרנות והמעורבות של הפעוט כמקור להנאה, לאפשר בנייה של אמון ולהגביר את המוטיבציה של הילד למעורבות באינטראקציה בין-אישית. בתחילת הטיפול היוזמות של התינוק ינחו את תגובות המטפל אליהן. בהדרגה, אמור להיווצר קשר בין התינוק והמטפל.
התינוק נמצא בטיפול אינטנסיבי, אחד על אחד עם הורה או מטפל, או שניהם גם יחד, בכל יום, כולל סופי שבוע. מספר שעות הטיפול נקבע על ידי רמת התפקוד ההתפתחותי של הפעוט. תרפיה במשחק הדדי דורשת סביבה מופחתת בגירויים מסיחי דעת מאחר ובהרבה מקרים,התינוק אינו יכול להכיל את עודף הגירויים.
RPT בארבעה שלבים
1.משחק אטרקטיבי
על מנת למשוך את תשומת ליבו של התינוק, המטפל צריך להיות מותאם לקצב של התינוק, על מנת שלא להציף אותו. וביחד עם זאת להיות מעניין ולאזן בין פאסיביות לאקטיביות. חזרה על פעילות זו והרחבתה, זורעת את הזרעים מהם צומח האמון באדם המספק את ההנאה, ומשמשת מנוף למעורבות.
2. משחק תחושתי
תינוקות עם אוטיזם הינם בעלי רגישות יתר. ההתבוננות וההבנה את הרגישויות של תינוק הנה תנאי בסיסי לגרייה מווסתת הדרגתית, חיבוק, עיסוי או החזקה של התינוק, באופן כזה שיהיה לו נוח מבחינה פיזית, היא קריטית להסתגלותו.
3. משחק רגשי
משחקי קוקו, משחקי מגע, משחק בבובות המאפשר למידה והקניה של הבחנה בזולת, אמפתיה, דחיית סיפוקים, וכן עיבוד תכנים מחיי היומיום ומעולמו הפנימי של התינוק. לעיתים מוביל הדבר לחיוך ראשון או לבכי של התרגשות.
4. משחק קוגניטיבי
ממוקד בהתפתחות של כישורים בסיסיים כמו חיפוש החפץ המועדף, הכנסת קובייה לקופסא וכדומה. זהו תהליך שנבנה שלב אחר שלב ומועצם משילוב הגורמים ההתפתחותיים כולם. בשלב זה מושם דגש גם על גוון ומניעה מחזרתיות אשר מאפיינת אוטיזם.
ארבעת השלבים משולבים זה בזה לא בהכרח בסדר כרונולוגי.
חדר הטיפולים
התינוק נמצא בטיפול אינטנסיבי המתקיים ברובו בחדר הטיפולים המצויד בצעצועים פשוטים. כל חפץ שנמצא בחדר יכול לשמש כחוויה של למידה. החפצים מותאמים לגיל התינוק ולרמת העניין שהוא מגלה. במשחק הדדי (RPT) דורש צמצום למינימום של גירויים מסיחי דעת שעלולים להפריע ליכולת של התינוק להתמקד.
חדר הטיפולים מצויד במראה חד כיוונית גדולה המאפשרת למטפלים ולהורים לצפות לאורך כל שעות הטיפול. צוות המטפלים צופה בתינוק ומתעד באופן עקבי את התנהגותו באמצעות צילום וידאו ובתרשימים.
המטפלים עוברים הכשרה ב-RPT אך הניסיון והאישיות השונה של כל מטפל תוביל להבדלים טבעיים ביניהם. המטרה היא להעלות את המוטיבציה של התינוק להדדיות על ידי חיפוש דרכים להגברת מעורבותו דרך סיפוק של חוויות מהנות. היוזמות של התינוק מנחות את תגובות המטפל אליו. בהדרגה נוצר קשר בין התינוק והמטפל. הנחת היסוד היא, שתחושת הביטחון והנוחות של התינוק תוביל להפחתת המתח ולאפשרות לצמיחה של אמון במבוגרים הנמצאים איתו. עם הזמן התינוק בדרך כלל מתחיל לגלות יכולות העדפה ובמיוחד לבני המשפחה שלו.
ההורים נוכחים לאורך כל הטיפול וצופים בשעות הטיפוליות. בשעות מסויימות ביום, משחקים ההורים עם תינוקם בחדר הטיפולים ורוכשים בעזרת משובים והדרכה, מיומנות של התבוננות בדפוסי ההתנהגות של תינוקם ומיומנויות משחק התואמות את צרכיו.
ככל שהתינוקות צעירים יותר, כך נצפית התפתחות משחק מהירה יותר.
